שיטות מסוכנות לשליטה בטבע

מזג האוויר הנוכחי, יותר ממחיש לנו, כי המצב אותו הכרנו בו האדם מסוגל לחזות את מזג האויר, השתנה. גם המודלים, המשוכללים ביותר, אינם חסינים בפני כישלון בפענוח מצב האקלים. השליטה והידע הופכים עם השנים למושגים חמקמקים. מושג "אפקט הפרפר", אותו הגה המטאורולוג אדוארד לורנץ בשנת 1963, גורס כי כחלק מ "תאוריית הכאוס", די במשק כנפיו של פרפר בכדי לגרום לשינוי מהותי בתהליך (האקלימי) המתרחש.

התאוריה גורסת, כי שינוי ולו הקטן ביותר במצב ההתחלתי של תהליך מסוים, עלול לגרום לבסוף לתוצאה הפוכה לחלוטין מהמצופה.

"די במשק כנפיו של פרפר". הוריקן מתיו.
"די במשק כנפיו של פרפר". הוריקן מתיו.

 

עם כל זאת, מאז ומעולם ניסו בני האדם לקבל שליטה מסוימת על הנעשה בטבע בכלל ובתחום האקלים בפרט. החל מתכנון מודלים המנסים לדייק בקריאת נתוני לחץ האויר ונתונים נוספים, המתגבשים לבסוף לכדי יצירת תמונה כוללת של תנאי מזג האוויר בזמן נתון, במקום מסוים.

בשנים האחרונות, לא מעט מדינות (ישראל ביניהן), לוקחות את עניין השליטה והבקרה בתנאי האקלים צעד אחד קדימה. הן "זורעות" עננים. ההתמקדות העיקרית בשיטה זו היא הגשם.

אז מהי בעצם זריעת עננים?

זריעת עננים נעשית באמצעותו של חומר הנקרא "יודיד הכסף". מטוסים הטסים בגובה בינוני. מפזרים את יודיד הכסף בשילוב עם חומר בעירה מיוחד. המטרה, כניסתם של של חלקיקים לתוך הענן. אלו יתפסו את מקומם בענן,יצרו קרח נוסף בתוכו ויגדילו את משקלו.  דבר זה לבסוף יגדיל את פוטנציאל המשקעים המגיע מאותה עננות.

במידה וכמות "יודיד הכסף" הנזרעת גדולה מידיי, התוצאה תהייה הפוכה. החלקיקים הנכנסים לתוך הענן מקבלים נפח קטן יותר (כמות גדולה יותר, נפח ענן מוגבל). כתוצאה מגודלם הקטן של החלקיקים, גם משקל הענן קטן.  כך למעשה נוצר הפוך המעודד משקעים מועטים יותר.   מדינות כדוגמת קנדה, זורעות כמות גבוה יותר של "יודיד הכסף", זאת על מנת להגן על שטחיה החקלאיים מפני הברד הכבד שנוהג לפקוד אותם מדיי שנה.

בישראל, תכנית "זריעת העננים" הממשלתית פועל כבר משנות ה-60. מקובל לחשוב שהצלחת השיטה (עליה בכמות המשקעים), עומדת על  כ 10-15% יותר משקעים לעונה. אך מאחר ובישראל כל אזור שונה מאוד מבחינה טיפוגרפית ואקלימית, ואין קבוצת ביקורת, המסקנות אינן ברורות דיו.

 

%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a1-%d7%9c%d7%9e%d7%98%d7%a8%d7%aa-%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d
השיטה העיקרית- פיזור "יודיד הכסף", ממטוס בגובה בינוני.

זריעת עננים היא רק שיטה אחת מיני רבות לשליטה במזג האויר. שיטה נוספת היא "צביעת עננים".

כן, שמעתם נכון. פיזור חלקיקי מלח לעבר עננים בגובה נמוך, יגרמו לענן "להלבין".  ככל שהענן לבן יותר, הוא קולט פחות אור. בהיקף נרחב הדבר יכול להוביל לצניחה בטמ"פ כדוה"א.

לבן לבן, אך יש בו המון. מלח.
זה הפתרון? גוש מלח.

בחורף 1992, פקד את ישראל אחד החורפים הברוכים ביותר  (או המסוכנים ביותר, תלוי את מי שואלים). חורף זה הוא תוצאה ישירה של התפרצות הר געש בפיליפינים שקרתה שנה לפני כן, ב-1991.  הגזים והאפר הרב הגיעו לגובה של עד כ-30 ק"מ בסטרטוספרה (ראה שיעור מבוא).

כיום יש החושבים על שימוש ברקטות אשר יעלו לאוויר ויפלטו כמות חומר בכמות הדומה לזו של הר הגעש לאחר ההתפרצות.

יכול להשפיע? .התפרצות הר געש באקוודור.
יכול להשפיע? .התפרצות הר געש באקוודור.

עם כל זאת חשוב להדגיש, יש הרואים בבקרה האקלימית סכנה. סופות, שרבים, סופות טורנדו ודומיהם, גם אם מאוד קטלניות, זו דרכו של הטבע לאזן את עצמו. קשה להאמין שלהתערבות ממשית שבאיתני הטבע, לא יהיו השלכות מסוכנות בעתיד. האם בכל זאת זה שווה את ההימור?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *